וילאג' בניה מתקדמת בע"מ נ' סופיר

החלטה

בפניי בקשה של הנתבע, אבי סופיר (להלן: "סופיר"), לבטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 11.2.2009.

התביעה שבפניי הוגשה נגד סופיר, ובגדרה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן לטובתו של סופיר במירמה, בגדרו של ת.א. 1906/07. באותו פסק דין, שניתן בלא כתב הגנה, הורה בית המשפט כי נכס מקרקעין מסויים יועבר על שמו של סופיר, לאחר שסופיר טען באותו הליך לקיומו של חוזה משנת 2004 בינו לבין אדם בשם זלמן שווירנסקי ז"ל. כיום ידוע כי אותו אדם נפטר עוד בשנת 1930, וגילו צריך היה להיות 144 שנים בעת שחתם כביכול על מסמכי העסקה עם סופיר, ודי לחכימא ברמיזא.

משלא התגונן סופיר בתביעה שבפניי, ניתן נגדו פסק דין כמבוקש בהעדר הגנה.

כעת מבקש סופיר לבטל את פסק הדין. לדבריו, כתב התביעה לא נמסר לו ולכן יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. לחלופין, יש לבטל את פסק הדין מכח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי עסקינן בבקשת סרק שדינה להדחות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

סופיר טוען כי כתב התביעה לא הומצא לו. על טענה זו משיבה התובעת כי כתב התביעה נמסר למישהי שמתגוררת בדירתו של סופיר ואשר הציגה את עצמה כבתו. סופיר בתגובה טוען כי אין לו בנות אלא רק בנים. דא עקא, אין חולק כי במקביל להגשת התביעה שבפניי הגישה התובעת גם בקשה לצו מניעה זמני נגד סופיר (בש"א 20154/08), וראה זה פלא, סופיר הגיש ביום 3.12.2008 תשובה לבקשה, והיא מצוייה בתיק בית המשפט. בפתח התשובה כתב סופיר כי "אני סבור כי יש לדחות על הסף את הבקשה לצו מניעה זמני וכיו"ב את התביעה לביטול פסק הדין מהטעם [כך במקור-ח.ב.] שיפורטו להלן ..." (ההדגשה אינה במקור).

נשאלת איפוא השאלה, כיצד זה ידע סופיר בחודש דצמבר 2008 על ההליכים נגדו בתיק זה אם לא קיבל לידיו את כתב התביעה? על שאלה זו לא מצאתי כל מענה בטיעוניו של סופיר.

ברי איפוא כי מדובר בטיעוני סרק, וכי התביעה נמסרה כדין לסופיר. ממילא דין הבקשה לביטולו של פסק הדין מחובת הצדק- להדחות.

בקשתו החלופית של סופיר היא לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. לשם כך היה עליו למסור הסבר מניח את הדעת לכך שלא הגיש כתב הגנה, ובנוסף, באופן מצטבר, היה עליו להראות סיכויי הצלחה בהגנה מפני התביעה לגופו של ענין.

אין בפיו של סופיר הסבר מניח את הדעת לאי הגשת כתב ההגנה. העובדה ששהה במעצר בית באותה תקופה, בגין מעשה המירמה המיוחס לו בעניננו, אינה מהווה צידוק כאמור, שכן שהות כזו לא היתה אמורה למנוע ממנו להיוועץ בעורך דין, כפי שממילא עשה במסגרת הליכי המעצר.

באשר לסיכויי ההצלחה של סופיר בהגנה מפני התביעה, הרי שעיינתי פעם אחר פעם בטיעוניו של סופיר ולא מצאתי בדל של התייחסות לענין זה. שתיקתו של סופיר בענין כה מהותי, לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם החובה המוטלת על מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו כדין, לפרט את הגנתו ולהראות סיכויי הצלחה, אלא שהיא מדברת בעד עצמה, בשים לב לכלל נסיבות הענין ולכך שסופיר נטל פסק דין בהעדר הגנה על יסוד התקשרות חוזית משנת 2004 עם אדם שנפטר 74 שנים קודם לכן.

אשר על כן, הבקשה נדחית. סופיר ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א